וַיִּשָּׂ֨א דָוִ֜ד וְהָעָ֧ם אֲשֶׁר־אִתּ֛וֹ אֶת־קוֹלָ֖ם וַיִּבְכּ֑וּ עַ֣ד אֲשֶׁ֧ר אֵין־בָּהֶ֛ם כֹּ֖חַ לִבְכּֽוֹת׃
האָט דוד און דאָס פֿאָלק װאָס מיט אים אױפֿגעהױבן זײער קָול און געװײנט, ביז זײ האָבן מער קײן כּוח ניט געהאַט צו װײנען.
תרגום יונתן
וַאֲרֵים דָוִד וְעַמָא דִי עִמֵיהּ יַת קַלְהוֹן וּבְכוֹ עַד דְלָא הֲוָה בְהוֹן חֵילָא לְמִבְכֵּי: